הבנת היתרונות האמיתיים של עתיד אוטומטי
27 בספטמבר 2023
אוטומציה והמונח "תעשייה 4.0" הן מילות מפתח כבר זמן מה, ועל רקע החששות של השתלטות מכונות על משרות, חיוני להעמיק ולהבין את ההשפעות החיוביות של האוטומציה על האנושות (כי היא רק תמשיך להפוך להיות חלק יותר גדול ומרכזי בחיינו).
תפקידה של אוטומציה בשיפור תהליכים
אוטומציה אינה עוסקת בהפיכת בני אדם ללא נחוצים; מדובר בהגברת היכולות שלנו. עם השילוב של אוטומציה בפסי ייצור, שרשראות אספקה ולוגיסטיקה ובקרת איכות, תעשיות יכולות לחדד ולייעל תהליכים, ולהשאיר יותר מקום לעובדים לעסוק בתכנון אסטרטגי, קבלת החלטות וחדשנות. בעיקרו של דבר, אוטומציה הינה הרמוניזציה של דיוק מכני עם היצירתיות והראייה האנושית.
פיתוח מיומנויות בעידן האוטומציה
ככל שהאוטומציה תופסת אחיזה, הנוף המקצועי משתנה. יש צורך גובר בכוח עבודה מיומן המסוגל לנהל ולבצע אופטימיזציה של מערכות אוטומטיות. אבולוציה זו מהווה הזדמנות לאנשים לרכוש מיומנויות חדשות ולהסתגל לעתיד הטכנולוגי החדש.
שיתוף פעולה בין בני אדם ומכונות
המטרה של אוטומציה היא לא ליצור מקום עבודה נטול אנשים, אלא ליצור מרחב שבו בני אדם ומכונות משתפים פעולה בצורה חלקה על מנת לייעל תהליכים. חלק מרכזי בייעול תהליך הוא הגדלת התפוקה תוך הקטנת הקלט. הצעד הראשון שעלינו לקחת בעידן שבו דבר כזה מתאפשר הוא לזהות את הצורך להפוך תהליכים לאוטומטיים כאשר יש משימות שחוזרות על עצמן. שוב, כלי אוטומציה ורובוטים נועדו לסייע לנו--לא להחליף אותנו--ולהבטיח שהמשימות מבוצעות ביעילות תחת פיקוח אנושי.
מדוע אוטומציה חיונית ליעילות ולרווחת האדם?
- צמצום שגיאות: בני אדם, אפילו עם הכוונות הטובות ביותר, יכולים לעשות טעויות, במיוחד כאשר מוטלים עליהם תפקידים מונוטוניים החוזרים על עצמם. מכונות, לעומת זאת, יכולות לבצע את אותה המשימה באופן עקבי מבלי להתעייף, מה שמקטין מאוד את הסיכוי לטעות. ביצועים עקביים אלה מבטיחים תפוקות באיכות גבוהה ומפחיתים בזבוז של משאבים על תיקונים.
- הגדלת הפרודוקטיביות: מכונות יכולות לעיתים קרובות לבצע משימות חוזרות במהירויות הרבה מעבר ליכולת האנושית. על ידי אוטומציה של משימות אלו, תעשיות יכולות להגדיל באופן דרסטי את הפרודוקטיביות שלהן ולהבטיח שתפוקות יסופקו בזמן.
- הגנה על בריאות הנפש: משימות שחוזרות על עצמן יכולות להיות מתישות ומדכאות נפשית. לאורך זמן, ביצוע משימות אלו עלול להוביל לשחיקה, ירידה בשביעות הרצון בעבודה ובעיות נפשיות אחרות. על ידי העברה של משימות מסוג זה למכונות, נחסך מהעובדים את המחיר הנפשי של מונוטוניות.
- טיפוח יצירתיות ולמידה: כאשר המשימות השגרתיות מבוצעות על ידי מכונות, בני אדם חופשיים לעסוק בפעילויות שמכונות לא יכולות לשחזר בקלות: חשיבה יצירתית, פתרון בעיות, תכנון אסטרטגי ותקשורת בין אישית. זה לא רק מאפשר חדשנות אלא גם מטפח תרבות של למידה מתמשכת וצמיחה אישית.
- אבולוציה בעבודה: במקום להחליף בני אדם, במקרים רבים, האוטומציה מעלה את התפקיד האנושי לרמה גבוהה יותר. לדוגמה, אדם שביצע פעם משימה שחוזרת על עצמה עשוי כעת לפקח או לתחזק את המכונה שהשתלטה על התפקיד הזה, או שהוא עשוי לעבור לתפקידים הכוללים קבלת החלטות מורכבות יותר או מגע אנושי.
- שביעות רצון מוגברת בעבודה: עיסוק בעבודה משמעותית המאתגרת ומנצלת את היכולות האנושיות הייחודיות של יצירתיות, אמפתיה ופתרון בעיות מורכבות יכולה להוביל לסיפוק מוגבר בעבודה. עובדים מרגישים מוערכים יותר כאשר הם יודעים שהם תורמים בדרכים משמעותיות.
- יעילות כלכלית: אוטומציה יכולה להוביל לחיסכון בעלויות בטווח הארוך. אמנם ישנה השקעה ראשונית במכונות ובטכנולוגיה, אבל החיסכון מהפחתת הטעויות, הגברת הפרודוקטיביות ועלויות העבודה הפוטנציאליות יכול לקזז את ההוצאות הראשוניות הללו. בנוסף, עובדים שמחים ומעורבים יותר יכולים להוביל להפחתת תחלופת כוח האדם, שגם הוא יתרון כלכלי גדול.
- למידה לכל החיים ושיפור מיומנויות:
מאחר שמשימות שחוזרות על עצמן הופכות לאוטומטיות, יש דרישה לעובדים לרכוש מיומנויות חדשות. תרבות זו של למידה מתמשכת מכינה את כוח העבודה לאתגרים עתידיים ומבטיחה שהם יישארו רלוונטיים בעולם המתפתח במהירות.
משמעות הכשרה מעשית בטכנולוגיה התעשייה המתקדמת
בעידן המאופיין בהתקדמות טכנולוגית מהירה, המגבלות של תארים בהנדסה ממסגרות חינוכיות מסורתיות מתחילות להחשף. יש פער מתרחב בין ידע אקדמי קונבנציונלי לבין הדרישות המתפתחות של התעשייה. מונא, כמוסד חדשני, נוסד כדי לגשר את הפער בין האקדמיה לתעשייה. אנו מכשירים מהנדסים, הנדסאים וטכנאים מרקעי חשמל, אלקטרוניקה, מכונות, תוכנה, תעשייה וניהול בטכנולוגיות תעשיה 4.0 ובמיומנויות הקריטיות שהם צריכים כדי להצליח בשוק התחרותי של היום.
הכשרה הוליסטית: מאיץ ההשמה לתעשיית ה-TECH
מאיץ השמה לתעשיית ה-TECH שלנו נבנתה סביב הרעיון של הפיכת תיאוריה לפרקטיקה. אנו מאמינים בהכנת החניכים שלנו לא רק עם ידע תיאורטי, אלא עם מיומנויות חיוניות וניסיון מעשי להצטיין בתחומים שבחרו.
מהיום הראשון, אנו מבטיחים שהחניכים שלנו יעסקו בטכנולוגיות מתקדמות בתעשייה, תוך שהם פותרים בעיות בעולם האמיתי באמצעות כלים ממשיים. חוויה זו מעצימה אותם להיכנס בביטחון לראיונות עבודה, בידיעה שהם כבר שולטים בכלים ובטכנולוגיות שהמעסיקים הפוטנציאליים שלהם משתמשים בהם מדי יום.
אנו שמחים ונרגשים להכריז על הצטרפותם של שני אנשי מקצוע מצטיינים בעלי ניסיון עשיר ופורה בקידום החברה, החינוך והכלכלה במדינה, לדירקטוריון של מונא.
Moona Cooperative מאפשרת פלטפורמה שבה אנשי תוכנה יכולים לצבור ניסיון מעשי תוך כדי שהם מחפשים עבודה. על ידי הצטרפות למאיץ שלנו, לאנשים יש הזדמנות לעבוד על פרויקטים מגוונים, לתרום ליוזמות פיתוח תוכנה ולרכוש מומחיות עשירה.
אנו עומדים בפתחה של מהפכה תעשייתית, המוכרת בשם Industry 4.0. המפתח להצלחת שדרוג מפעל ל-I4.0, בניגוד לחשיבה המקובלת, הוא טיפוח ההון האנושי; ולא רק התקנת אמצעים טכנולוגיים חדשים.
תהיתם פעם מדוע מערכת החינוך שלנו מרגישה מיושנת? איך אפשר ללמוד משהו בצורה אפקטיבית כשמדלגים כל כך מהר לנושא הבא? שאלות כאלה יכולות להיות מופנות אל מערכת החינוך המסורתית; מודל חינוכי עם גישה הממוקדת במורה שבו התלמידים מקבלים מידע מהמורה ומצופה מהם ללמוד אותו על ידי שינון ראשוני. כולנו חווינו את החסרונות של השיטה הזו: קושי (או אי עמידה) בקצב הלימודים, תסכול שיש לנו כמויות חומר ללמוד בלי זמן מספק להבין אותו... והכל כדי שנוכל לעבור בחינות בכתב שבודקות את גודל הזיכרון שלנו, ולא את הידע המעשי והכישורים שלנו. בעידן האינטרנט, כשכל אחד יכול פשוט לחפש בגוגל תאריך היסטוריה מסויים או נוסחה כדי לבצע חישוב, למה עדיין משתמשים במודל חינוכי ששם דגש על שינון? התשובה הפשוטה היא שזה כבר לא צריך להיות ככה. הגיע הזמן לשנות פוקוס ולעבור שיטות רלוונטיות ומתקדמות יותר. בחזרה לעתיד למידה מבוססת פרויקט (PBL) היא שיטת הוראה שקיימת כבר עשרות שנים, אך לאחרונה היא חוותה פריחה מחודשת בשל יתרונותיה הרבים. השיטה הייחודית הזאת כרוכה בחלוקת הרצאה לפרויקטים קטנים המאפשרים לתלמידים להתנסות מעשית בחומר הנלמד לפי הקצב שלהם. חינוך מסוג זה מעודד יצירתיות וחדשנות של התלמידים. 5 הסיבות המובילות להשתמש בלמידה מבוססת פרויקט בכיתה 1) מעורבות התלמידים: למידה מבוססת פרויקט מעסיקה את התלמידים ומרגשת אותם מהחומר הנלמד. התלמידים מעורבים יותר בתהליך הלמידה ונהנים מתוצאות טובות יותר כאשר מתאפשר להם לפתור בעיות, לעבוד עם אחרים ולחקור. 2) בידול: למידה מבוססת פרויקט היא דרך מצוינת להבדיל את ההוראה ולענות על הצרכים של כל הלומדים. פרויקטים מספקים הזדמנויות להערכה אותנטית של הידע והמיומנויות של כל תלמיד, מה שמאפשר לשפר את ההוראה ולייעל הנחייה של פרוייקטים עתידיים. למידה כזאת לא רק מועילה לתלמידים אלא גם למורים מכיוון שזה מאפשר להם ללמד יותר ממקצוע אחד בבת אחת ועוזר להבין טוב יותר את סגנונות הלמידה של תלמידיהם. 3) שיתוף פעולה: פרויקטים הם שיתופיים מטבעם, מה שאומר שתלמידים צריכים לעבוד יחד כדי להשלים פרויקט. הם לומדים להקשיב, לקחת אחריות ולהצליח כקבוצה. 4) מיומנויות חשיבה ביקורתית: פרויקטים דורשים מיומנויות חשיבה ביקורתית מהתלמידים, מה שעוזר להם ללמוד כיצד לקבל החלטות ולפתור בעיות בכוחות עצמם. חשיבה ביקורתית מקדמת את יכולת קבלת ההחלטות של תלמידים תוך מתן הזדמנויות למשוב מעמיתיהם. התלמידים לומדים לחשוב בצורה ביקורתית על מה שהם עושים, למה הם עושים את זה ואיך הם יכולים לשפר את ביצועם. 5) מיומנויות של המאה ה-21: פרויקטים הם דרך מצוינת ללמד מיומנויות של המאה ה-21 כמו תקשורת, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות ופתרון בעיות. זה נותן לתלמידים את ההזדמנות לפתור בעיות או אתגרים בעולם האמיתי שאין להם תשובה נכונה יחידה. הגישה שלנו למידה מבוססת פרויקט היא דרך מצוינת לעזור לתלמידים ללמוד במאה ה-21. חשוב לציין ש-PBL אינו מיועד רק לתלמידי חטיבה ותיכון. זה יכול לשמש כאסטרטגיית הוראה בכל כיתה או תחום מקצוע, ויכול להיעשות עם כל סוג של קבוצת תלמידים: ילדים ומבוגרים, עם או בלי מוגבלות וכו'. במונא אנו מנצלים את מלוא היתרונות של הPBL. יש לנו מספר תכניות מגוונות המשתמשות בשיטה זו ומקדמות אוכלוסיות (מחטיבות הביניים ועד עובדים) תוך פיתוח טכנולוגי כדרך ליצירת מציאות טובה יותר, תחושת שייכות וחוסן חברתי.
בוריס הוא מהנדס מכונות בן 40 שעזב את ישראל כשהיה בן 16 וחזר לפני כשלושה חודשים לגור בארץ. לבוריס מאוד חשוב להשתלב בתעשייה הישראלית מבחינה מהותית. הוא לא היה כאן 24 שנים ורוצה להכיר את היחסים והדינמיקה בין האנשים בתחום ההייטק ובכלל. זה מאוד מיוחד בשביל מונא כשאדם מחו"ל בעל רקע חזק ומגוון שכזה מגיע ומתלהב מהעשייה שלנו. אז ניצלנו הזדמנות ללמוד קצת יותר לעומק על אחד החניכים שלנו. הקריירה המקצועית שלו: 2011-2014 – עבד בתחום הנפט וגז [אלברטה, קנדה]. 2014-2016 – עבד בתחום הנפט וגז [טקסס, ארה"ב]. 2016-2020 – עבד במפעל לייצור תבניות ביצים [אלברטה, קנדה]. 2020-2022 – עבד בייצור כימיקלי [אלברטה, קנדה]. למה הגעת לקורס? "הגעתי לארץ 8 שבועות לפני שהקורס התחיל. הייתי במספר ראיונות עבודה, אבל למרות הנסיון הנרחב במקצוע שלי נתקלתי בפערים גדולים: לא הכרתי את הטרמינולוגיה של הדברים בעברית או את יחידות המדידה של ישראל. כשראיתי מודעה על מונא באתר דרושים השארתי פרטים. כשהתקשרה אליי המגייסת וסיפרה לי על התוכנית חשבתי שעובדים עליי שמציעים לי הכשרה כזאת...ועוד בחינם. אני מהדור שלמידה בחינם זה רק מלכודת עכברים." מה יש לך להגיד על החומר שמלמדים בקורס? "החומר הטכני מעולה מבחינתי. הוא גורם לי להזכר במה שלמדתי לפני יותר מעשור. ההרצאות של יחזקאל פשוט פוגעות בכל הנקודות שצריך לגעת בהן, עם הסברים ממוקדים ודוגמאות רלוונטיות. סובחי שמעביר לנו את המעבדות מלמד אותנו את החלק הביצועי של החומר שאנו לומדים. רואים שהוא אוהב ומסור למה שהוא עושה וזה מאוד מעלה את המוטיבציה. מה שקורה בעצם זה שאנחנו לומדים את התיאוריה ואז משתמשים בה ישר מעשית והיא שוקעת הרבה יותר טוב. אבל החלק שהכי באתי למונא בשבילו זה הסדנאות של המיומנויות הרכות עם דיאנה . ללמוד על עצמי ולהמשיך להתפתח בהיותי בן 40+ זה משהו שלא חשבתי שאפשרי במסגרת של קורס טכנולוגי – או בכלל." איך היית מתאר את חווית הלמידה בקבוצה עם אנשים צעירים? "הקורס נותן לצעירים שרק סיימו לימודי תעודה חשיפה לאנשים כמוני שיש להם הרבה נסיון תעסוקתי שבאמצע או בסוף הקריירה שלהם. אנחנו יכולים לתת להם הכוונה. זה עושה לי תחושה טובה שאני יכול לא רק לקחת מכאן, אלא גם לתת לאחרים ולשתף אותם בחוויות שלי על מנת לחשוף אותם לעולם התעשייה מנקודת המבט שלי." מה לדעתך מייחד את מונא ממסגרות לימודים אחרות? "במהלך הקריירה שלי יצא לי לעבוד עם הרבה אנשים, מביניהם צעירים שרק סיימו אוניברסיטה. לפי דעתי מה שיפריד בין אנשים שעברו את ההכשרה של מונא לבין מועמדים אחרים למשרה מסויימת זה הידע המעשי. רוב האנשים יש להם את ההסמכות ועברו כל מיני תוכניות אבל הם בכלל לא יודעים מה הם למדו. במונא זה אחרת, כי כל מה שלומדים – ישר מיישמים. לומדים באמת מה זה לעבוד בתעשייה. אז כל מי שעובר את ההכשרה כאן – התעודה זאת לא סתם תעודה." מה תורם להתפתחות האישית שלך בקורס? "הערבוב בין יהודים לערבים. הגעתי מחו"ל ואני יודע שבתעשייה הישראלית יש ערבוב של כל האנשים מכל המקומות. במונא אני נחשף למגוון תרבויות ושפות וזה מאוד חשוב לי, כי אני מרגיש שאני לאט לאט מכיר את האנשים שאעבוד איתם ואני יודע שאהיה הרבה יותר מוצלח בעבודה בתעשייה ומבחינה אישית בזכות זה." איך היית מתאר את מונא במשפט? "כרטיס כניסה לתעשייה." יש משהו שהיית רוצה להוסיף או לספר? "אני אישית אשמח לתרום מספר ימים בשנה למונא להדריך משהו ולעזור במה שאני יכול. באתי לקחת אבל באותו זמן גם באתי לתרום." הייחוד של מונא למונא מגיעים אנשים ממגוון רקעים מקצועיים, מכל מיני מקומות בארץ ובעולם ומתרבויות שונות. קורס רובוטיקה ואוטומציה שלנו מפגיש ביניהם ומאפשר מרחב שכל אדם יוכל לשתף ולתרום מהידע והנסיון שיש לו לקבוצה. תוכנית ההכשרה היא מעשית ומעניקה למשתתפים נסיון מעשי וידע בטכנולוגיות חדשניות עבור שוק התעשייה המתקדם.
"מונא הוא פרויקט נהדר שיעשה הבדל אמיתי בעתיד, ואני אשמח להיות מעורב בו". אלו היו רק כמה מהמילים המאוד חזקות שנאמרו על ידי הוד מעלתו ח'אלד יוסף אחמד אל-ג'לאהמה, שגריר ממלכת בחריין, בעת ביקורו במונא בישראל. הוא הגיע ב-30 בספטמבר בשעות אחר הצהריים המוקדמות, כחלק מהמסע שלו ללמוד על ארגונים שמיישמים בהצלחה שינוי חברתי באמצעות חדשנות טכנולוגית - מגילאי חטיבת הביניים ועד תעסוקה. פיניאר תכרורי (מנהלת היזמות וחדשנות בחינוך) ודלאל אסאדי (מנהלת המרכז של מונא ברהט) סיפרו לו על תוכניות החינוך וההכשרה לתעשייה שלנו והציגו בפניו מספר מכונות שתלמידים בנו באמצעות למידה מבוססת פרוייקט (PBL). מתוך דברי השגריר "לישראל יש תרבות שאין לעולם הערבי. יש לבחריין מערכת חינוך חזקה. יש לנו עובדים קשים, מתמידים וחכמים. עם זאת, ישנם שני דברים שאין לבחריין: חדשנות וחשיבה גלובלית. יש לנו תמיד כסף לקנות טכנולוגיה, אבל הייטק לא הפך לתרבות כי אין תמריץ לחדשנות. לבחריין יש הרבה כישרון, אבל אנשים רבים לא יכולים למצוא עבודה בהייטק כי בחריין חושבת רק על דברים שהיא יכולה לעשות מקומית ולא בקנה מידה עולמי. מכיוון שישראל תמיד הייתה צריכה ליצור לעצמה, אנשים תמיד חושבים חושבים מה הם יכולים לעשות בעולם. אתם מחדשים". שאלות ותשובות עם הוד מעלתו והנהלת מונא הוד מעלתו: "כמה זמן מונא קיימת?" מונא: "שמונה שנים." הוד מעלתו: "מאיזה גיל אתם מתחילים להכשיר את התלמידים שלכם?" מונא: "כיתה ז'. יש לנו תכניות שונות שפועלות מחטיבת הביניים ועד לבגרות." הוד מעלתו: "בחריין קטנה. 700 אלף קמ"ר ו-1.5 מיליון איש. קל לעשות שינוי עם המערכת הנכונה. איך אתם משלבים את התוכניות שלכם בתוך מערכות בית ספר? כמה זמן ייקח לראות הוכחה לקונספט?" מונא: "התחלנו עם חינוך בלתי פורמלי, בשעות לאחר בית הספר. מזה בתי הספר התחילו להכיר אותנו, ואחרי ארבע שנים התחלנו ללמד את המודל החינוכי שלנו למורים ועשינו צעד קדימה לחינוך פורמלי. כעת שיטות הלימוד שלנו מיושמות במסגרת תכנית הלימודים של משרד החינוך." הוד מעלתו: "האם החברות והארגונים שאתם עובדים איתם מעסיקים את הסטודנטים לאחר שעברו את ההכשרה אצלכם?" מונא: "רבים מהם כן. יש לנו מומחה לקשרי מעסיקים שיוצרת קשרים בין הבוגרים שלנו לבין החברות הללו. המטרה שלנו, אחרי הכל, היא למצוא להם משרות בתעשייה המתקדמת ובהייטק." מילה אחרונה כישלון השוק הוא אתגר וזאת עובדה. מונא גילתה כי באקדמיה שלה אנשים יכולים לרכוש את הכישורים הדרושים כדי להגדיל את סיכוייהם למצוא עבודה בתחום ההייטק והתעשייה המתקדמת. אנו מגייסים אנשים מערים מקומיות להכשרות שלנו, מלמדים אותם, מעוררים בהם השראה, מניעים אותם ועוזרים להם למצוא עבודה בתחום - ללא כל תשלום! תוכניות ההכשרה לתעסוקה שלנו ממומנות על ידי הממשלה, בנק הפועלים ומספר ארגונים בהייטק. המודל החינוכי החדשני שלנו עבור תלמידי חטיבות הביניים ועד התיכון נתמכת על ידי רשויות מקומיות ובשיתוף פעולה עם משרד החינוך. אבל נראה שזה לא רק ישראל ששמה לב לעשייה שלנו, אלא גם מדינות אחרות במזרח התיכון - בחריין הראשונה ביניהן.
מאז הקמתה בנובמבר 2014, החזון של מונא הוא לצמצמם את פערי הידע הטכנולוגי בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל. המטרות שלנו מושגות בזכות המחוייבות של הצוות שלנו, המסירות של התלמידים והחניכים בהכשרות ונדיבותם של משקיעים ותורמים רבים.
קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת לוסקאווה בזמביה הגיעה לביקור בארץ על מנת להחשף ליוזמות חברתיות ששואפות לצמצם פערים חברתיים לנוכח קונפליקט. הם הגיעו למונא ולמדו על השיטה הייחודית שלנו אשר משתמשת בטכנולוגיה באמצעי לחילול שינוי ויצירה מחודשת של הקהילה.